בכל תרבות אנושית, בעל מדינה בעולם אוהבים שירי עם, מוזיקה פופולריות מקומית, עממית או בינלאומית. בכל מקום בעולם נהוג להשמיע מוזיקה על מנת להנעים את זמנו של הציבור, גם במקומות ציבוריים ובבתי עסק שונים.
בין אם מדובר במסעדה או בבית קפה, בין אם מדובר בתיאטרון או בבית הקולנוע, בין אם מדובר בקניון, במרפאה, בלונה פארק או בכל בית עסק אחר, קיים כלל פשוט בתכלית. במידה ובמקום מושמעת מוזיקה, ובמידה ואותה המוזיקה מוגנת תחת זכויות יוצרים על פי החוק, יש צורך לשלם תמלוגים. יש לרכוש את הזכויות להשמעה מוזיקה, ישראלית מקומית וגם כזאת שמקורה במדינות אחרות.
ממי רוכשים זכויות השמעה?
על מנת לבצע רכישת זכויות השמעת מוזיקה בבתי עסק כחוק, ניתן לכאורה לפנות לאמן, ללהקה, אמרגן או מפיק שהוא בעל הזכויות של היצירה המושמעת. עם זאת, מכיוון שבדרך כלל הזכויות ותשלום התמלוגים מטופלים אל ידי ארגונים המייצגים את האומנים ואת בעלי הזכויות, מקובל כי רכישת הזכויות נעשית תוך פניה לאותם הארגונים. הדבר נכון במיוחד כאשר בבית העסק משמעים מוזיקה שמקורה מגוון, כזאת שזכויות היוצרים אינן מוחזקות על ידי גורם פרטי יחיד.
בארץ ישנם שני ארגונים מרכזיים שעוסקים במכירת זכויות ההשמעה למוזיקה עבור בתי עסק מכל הסוגים. הארגון האחד נקרא בשם "הפדרציה הישראלית לתקליטים ולקלטות" והארגון השני נקרא בשם "אקו"ם".
הפדרציה הישראלית לתקליטים ולקלטות מוכרת רישיונות להשמעת מוזיקה מוקלטת, כלומר כזאת שמושמעת מתוך תקליטים, קלטות, דיסקים וכדומה, אשר היא בעלת זכויות היוצרים או, נכון יותר לומר, מייצגת את בעלי הזכויות. ארגון אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים) מעניקה רישיון להשמעה פומבית עבור יצירות ומוזיקה של יוצרים שהינם חברי האגודה (כלומר הם, בסופו של דבר, מקבלים את עיקר כספי התגמולים).
איך נקבעת העלות לזכויות ההשמעה?
חשוב להבהיר כי כאשר רוכשים רישיון להשמעת מוזיקה בבית העסק, לא מדובר ברכישת זכויות היוצרים כי אם בקבלת היתר שימוש לתקופה נקובה. אך באיזה אופן קובעים מהי העלות לרכישת זכויות ההשמעה? האם יש חשיבות למספר היצירות המושמעות ביחידת זמן (למשל ליום, לשבוע)? על פי רוב, מקובל כי התשלום מבוסס על סוג בית העסק, על אופי פעילותו ועל סדר הגודל של פעילותו.
בית מלון קטן ובו מספר חדרים מועט ישלם פחות מבית מלון גדול יותר, שמספר חדריו כפול. על אותו רעיון, חדר כושר או פארק מים, יידרש לשלם עבור הזכות להשמיע מוזיקה רקע ללא קשר לסוג השירים אלא בהתאם לגודל (במטרים) של בית העסק. ככל ששטחו של בית העסק גדול יותר, רכישת זכויות להשמעת המוזיקה תיעשה במחיר גבוה יותר.
הארגונים המטפלים במכירת זכויות ההשמעה אינם קובעים את התעריפים באופן שרירותי. קיימים תעריפים ומחירונים ידועים, המבוססים על קריטריונים נתונים. כך, כל בעל בית עסק יכול לדעת מהו התעריף הרלוונטי. אגב, לא רק בתי עסק נדרשים לרכוש זכויות השמעה אלא גם עיריות, למשל, וכל גוף שבמסגרת פעילותו מבקש להשמיע מוזיקה באוזני הציבור או קהל המבקרים.
על הפרת זכויות נדרשים לשלם
בעת האחרונה דווח על יותר ויותר אולמות אירועים ובתי עסק שהחליטו להפסיק להפר את זכויות היוצרים ולשלם תמלוגים. ארגוני זכויות היוצרים, כחלק מפעילותם, לא רק מוכרים הרשאות להשמעת מוזיקה אלא גם מגישים תביעות כנגד אלה שלא נוהגים כחוק. בתי המשפט, בשורה של פסקי דין, קבעו כי מפירי הזכויות ישלמו פיצויים. סכומי הפיצוי יכולים להגיע ל-10,000 ₪ ויותר לכל הפרה יחידה.