ספרים   אודות מועדון קריאה   צור קשר  
מועדון קריאה של ספרים
מאז 2002
מועדון קריאה של ספרים
 
 
שאננות לציון בסיפורת הישראלית
שאננות לציון בסיפורת הישראלית

צו קריאה לספרות הישראלית
צו קריאה לספרות הישראלית

משמרות בסיפורת הישראלית
משמרות בסיפורת הישראלית

משבר ערכים בסיפורת הישראלית
משבר ערכים בסיפורת הישראלית

ספרות וריבונות
ספרות וריבונות

הסיפורת הישראלית בשנות האינתיפאדה
הסיפורת הישראלית בשנות האינתיפאדה

סוגות בסיפורת הישראלית
סוגות בסיפורת הישראלית

הקול הגברי בסיפורת הישראלית
הקול הגברי בסיפורת הישראלית

הקול הנשי בסיפורת הישראלית
הקול הנשי בסיפורת הישראלית

רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית
רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית

הספרות הישראלית - לאן?
הספרות הישראלית - לאן?

קולות חדשים בסיפורת הישראלית
קולות חדשים בסיפורת הישראלית

מגמות בסיפורת הישראלית
מגמות בסיפורת הישראלית

זהויות בסיפורת הישראלית
זהויות בסיפורת הישראלית

העט כשופר פוליטי
העט כשופר פוליטי

הצדעה לספרות הישראלית
הצדעה לספרות הישראלית

ציונות וצבריות ברומאן הישראלי
ציונות וצבריות ברומאן הישראלי

הסיפור הישראלי הקצר
הסיפור הישראלי הקצר

התפכחות בסיפורת הישראלית
התפכחות בסיפורת הישראלית

שבבים
שבבים

יוסף אורן

יוסף אורן

יוסף אורן נולד ברוסיה ב-1940, ועלה לארץ ב-1949. משנת 1950 הוא מתגורר בראשון-לציון, שבה רכש את השכלתו היסודית (בבית-ספר "חביב") והתיכונית (ב"גימנסיה הריאלית").

לאחר שירות החובה בצה"ל (1958-1961) השלים יוסף אורן השכלה פדגוגית בסמינר לוינסקי בת"א והשכלה אקדמית באוניברסיטת ת"א. בשנים 1963-1976 לימד יוסף אורן ספרות בבתי-ספר תיכוניים וכיהן בהם בתפקידי ניהול שונים. בשנים 1972-1980 ערך יוסף אורן שני כתבי-עת לחינוך חברתי, את "בעד ונגד" לבתי-הספר התיכוניים ולתנועות-הנוער ואת "יחד" לבתי-הספר היסודיים - שניהם בהוצאת המכון למחקר חברתי, מכון סאלד.

משנת 1977 ועד שפרש לגימלאות הירצה יוסף אורן במכללות להכשרת מורים בנושא ספרות וחינוך חברתי. במקביל הירצה על הספרות הישראלית באוניברסיטת ת"א, בבית-אריאלה בת"א, בבית-העם בראשון לציון, בבית אברהם שפירא בפתח-תקווה ובמרכזי תרבות בערים נוספות. בהרצאותיו נוהג אורן להתמקד ביצירתם של הסופרים היותר מרכזיים מקרב ארבע המשמרות הפעילות כיום במקביל בספרות הישראלית. במתן הרצאות אלה, שמטרתן לקרב את הקוראים לסופרי הדור ולספריהם, ממשיך יוסף אורן לעסוק גם כיום.

תולדות כתיבתו של יוסף אורן

יוסף אורן החל לכתוב בגיל שתים-עשרה. הסיפורים והפיליטונים שחיבר בכתיבת הנעורים שלו התפרסמו בעיתוני-הנוער המרכזיים באותן שנים : "חרות לנוער" ו"במחנה גדנ"ע". אורן חידש את הכתיבה בתקופת לימודיו באוניברסיטה ומאז 1965 היא נמשכת ברציפות, ובשנת 2005 מלאו לה ארבעים שנה. אף שהמבקר יוסף אורן פירסם במהלך כתיבתו כבוגר גם סיפורים ושירים, פנה עד מהרה לסוגה העיונית של הכתיבה - המסאות הספרותית. בסוגה זו טיפח אורן את צורתה החדשה של המסה הספרותית - צורת המחקורת, שהיא מסת-ביקורת הנכתבת ברוחב-דעת ובעמקות ואשר בוחנת יצירה בקפדנות מחקרית ובתוך הקשר ספרותי-תרבותי רחב.

עד מהרה התבלט יוסף אורן כאחד ממבקרי-הספרות היותר מקוריים והיותר מהימנים בעיתונות הספרותית. בארבעים שנות פעילותו כמבקר-ספרותי דן יוסף אורן במאות כרכי סיפורת ושירה בבימות הספרותיות המרכזיות בעיתונות היומית ("הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב") ובעיתונות התקופתית (בכתבי-העת "מאזנים", "דימוי", "נתיב" ו"האומה"). עד כה פירסם יוסף אורן כשבע מאות מסות, שבהן הקדיש לכל ספר דיון רחב, שכלל פירוש יסודי ושיפוט מנומק היטב. במקביל לעבודתו כמרצה וכמבקר-ספרות פעיל ביותר, עסק יוסף אורן גם בפעילות ציבורית. הוא היה חבר פעיל באגודת הסופרים העברים בישראל, שאליה הוזמן להצטרף בשנת 1975.

במהלך השנים נבחר יוסף אורן מספר פעמים לוועד המרכזי של האגודה. כמו כן הוא חבר בסניף הישראלי של פא"ן וייצג את סופרי ישראל בכנס ה-32 של הסופרים למען השלום של פא"ן העולמי, כנס שהתקיים בשנת 1999 בסלובניה. אגודת הסופרים מינתה את יוסף אורן להיות נציגה בוועדות-שיפוט של פרסים ספרותיים שונים, ובכללם פרס ברנר והפרסים על-שם מרדכי ברנשטיין לרומאן עברי מקורי ולביקורת ספרות בעיתונות היומית. אגודת הסופרים גם הטילה על אורן תקופת עריכה של הסידרה היוקרתית שלה "מיבחר ספרותנו לעם", שבמסגרתה גם כינס וערך בעצמו שני כרכים, את לקטי הסיפורים של הסופרים יוסף אריכא (1982) ושל בנימין תמוז (1990).

יוסף אורן על קיצור תולדות הספרות הישראלית

ייסוד המדינה בתש"ח הצדיק לחתום במפת הספרות העברית לדורותיה את עידן הספרות העברית החדשה, שהיו בו שלוש תקופות (ההשכלה, התחייה והעליות), ולסמן במפה זו את הפתיחה של עידן חדש בתולדות הספרות העברית – עידן חידוש הריבונות של העם היהודי בארץ-ישראל, או בקצרה : עידן חידוש הריבונות, עידן שהעניק לספרות העברית בסיס מוצק ואיתן שהיה חסר לה קרוב לאלפיים שנה : הבסיס המולדתי-ארצי. מתש"ח הפכה הספרות העברית מספרות המתארחת בארצות של עמים אחרים לספרות שיש לה ארץ משלה, ולא עוד אלא את ארץ האבות – ארץ-ישראל, שבה הונחו אדניה.

להמשך קריאת המאמר על קיצור תולדות הספרות הישראלית

יוסף אורן - ראיון עם חוקר ומבקר ספרות

"הסוגה הספרותית הזו נועדה לאמיצים"
מראיינים: הרצל ובלפור חקק

החוג לספרות עברית בירושלים היה עשיר ומחכים, ובלב חפץ יצקנו מים על ידיהם של פרופ' ש' ורסס ופרופסור גרשון שקד. עקבנו אחר המפעל ההיסטורי של מורנו פרופ' שקד ובד בבד קראנו בשקיקה את מחקריו של פרופ' דן מירון על סוגות שונות בספרות העברית לדורותיה. ככל שהשנים חלפו, חשנו כי הביקורות הספרותיות המלומדות והמעמיקות, שכה החכימו אותנו בעבר הלכו ונתמעטו. מוספי הספרות שבעבר פתחו לנו צוהר לכתיבתם של מסאים ספרותיים פסקו לפרסמם לאחרונה. למאמריו של יוסף אורן התוודענו תחילה במוספי הספרות הנכבדים של העיתונות היומית, ולימים עקבנו בצמא אחר סדרת הספרים המרתקת שלו על תולדות הסיפורת העברית בשנות המדינה. היום, במבט לאחר שנים, ברור לנו שמדובר במבקר ספרות מיוחד במינו, מבקר אמיץ שאינו חושש להשמיע דעותיו ולפסוק "פסקי טעם", כלשונו, בלי להיות משוחד מהמעמד בספרות או מהפרסום בתקשורת שזיכו בהם סופר זה או אחר.
להמשך הראיון עם יוסף אורן

פעילותו של יוסף אורן בראשון לציון

תרומתו של יוסף אורן לחיי הספרות והתרבות בראשון-לציון התבטאה בשתי יוזמות. בשנות השמונים ייסד אורן והפעיל במשך מספר שנים את מועדון הקוראים "מועדון הספר", שאירח את מיטב הסופרים סמוך להופעת כרכי הסיפורת החדשים שלהם. המועדון התקיים בהנחייתו של יוסף אורן בבית-העם במתכונת מיוחדת, סביב שולחנות ערוכים, ונודע באותן שנים כאחד ממועדוני הספרות היותר גדולים והיותר תוססים במדינה.

היוזמה השנייה של יוסף אורן הניבה את האנתולוגיה של סופרי ראשון לציון - "בוסתן הראשונים" (1989). באנתולוגיה זו שולבו תחריטים של הצייר הראשוני אריה למדן, שבהם הנציח מנופי-העיר ומדמויותיה. בין הסופרים ששותפו באנתולוגיה נכללו אחדים מסופרי העיר שכבשו לעצמם באמצעות יצירתם עמדה חשובה בספרות הארץ-ישראל בשנות היישוב ובשנות המדינה, וביניהם: נחמה פוחצ'בסקי, עזרא זוסמן ומרדכי טביב.

עירית ראשון-לציון, שמימנה את הוצאת האנתולוגיה בעריכתו של יוסף אורן, העניקה אותה כשי לבוגרי מחזורים אחדים בחטיבות הביניים ובבתי-הספר התיכוניים של העיר, כך שהיא נמצאת בספריות הפרטיות של רבים מתושבי העיר. מי שרוצה להתוודע לסופרים שפעלו בראשון-לציון בשנות קיומה ולקרוא מיצירתם, יוכל עדיין להשיג עותק ממנה במוזיאון העירוני, או לעיין בה באחת הספריות של רשת הספריות העירונית.

רוב ספריו של יוסף אורן, נדפסו בעזרת תמיכתן ועידודן של קרנות ציבוריות, שהידועות ביניהן הן: קרן מץ (ארה"ב), קרן ת"א לספרות וקרן עמו"ס. כמו כן מסותיו וספריו של יוסף אורן זכו בפרסים ספרותיים, ובכללם פרס היצירה מטעם ראש-הממשלה (בשנת 1989) והפרס לביקורת בעיתונות היומית ע"ש מרדכי ברנשטיין (שבו זכה פעמיים, בשנת 1981 ובשנת 1989). ספרו "ההתפכחות בסיפורת הישראלית" זכה בפרס "חנו" של יהדות מכסיקו (בשנת 1983).

ספרי יוסף אורן - הוצאת "יחד"

בשנת 1983 ייסד יוסף אורן את הוצאת הספרים "יחד" להדפסת ספריו בשלושת התחומים שבהם הוא ממקד מזה שנים את כתיבתו:

צו-קריאה לספורת הישראלית

משמרות בסיפורת הישראלית

תולדות הסיפורת הישראלית

  • "שבבים" (1981)
  • "הסיפור הישראלי הקצר" ((1987)
  • "ציונות וצבריות ברומאן הישראלי" (1990)
  • "הצדעה לספרות הישראלית" (1991)
  • "העט כשופר פוליטי" (1992)
  • "זהויות בסיפורת הישראלית" (1994)
  • "מגמות בסיפורת הישראלית" (1995)
  • "קולות חדשים בסיפורת הישראלית" (1997)
  • "הספרות הישראלית - לאן?" (1998)
  • "רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית" (2000)
  • "הקול הנשי בסיפורת הישראלית" (2001)
  • "הקול הגברי בסיפורת הישראלית" (2002)
  • "סוגות בסיפורת הישראלית" (2004)
  • "הסיפורת הישראלית בשנות האינתיפאדה" (2005)
  • "ספרות וריבונות" (2006)

ספרי מחקר בתולדות הספרות העברית

  • עיונים ב"צור וירושלים" למתתיהו שוהם (1965)
  • אחד-העם, מ"י ברדיצ'בסקי וחבורת "צעירים" (1985)

ספרי החינוך החברתי

  • תורת החינוך החברתי (1984)
  • המחנך וחברת-הכיתה (1993)

ספרי הסידרה "תולדות הסיפרות הישראלית"

שבעה-עשר ספרי הסידרה "תולדות הסיפורת הישראלית" שכבר הופיעו הם, ללא-ספק, הספרים המרכזיים ביצירתו המסועפת של יוסף אורן. ביחד הם מהווים מפעל היסטוריוגרפי ופרשני יחיד במינו במחקר ובביקורת של הספרות העברית בשנות המדינה. בניגוד לחיבורי "תולדות הספרות" האחרים, הסוקרים את הספרות של תקופה מסויימת באמצעות הכללות ומונחים שהיצירות מזומנות להוכיחם, בחר יוסף אורן דרך אחרת להקיף את הסיפורת שהתפרסמה בשנות המדינה : באמצעות עיון ביצירותיהם היותר בולטות של היוצרים המרכזיים מקרב ארבע המשמרות הפועלות כיום בה-בעת בסיפורת הישראלית (משמרת "דור בארץ", משמרת "הגל החדש", משמרת "הגל המפוכח" ומשמרת "הקולות החדשים"). ואכן, כל כרך בוחן את התופעות המרכזיות בהתפתחותה של הסיפורת בשנות המדינה באמצעות חתך שונה : משמרתי, תימאטי, אידיאי, ז'אנרי, סיגנוני ופואטי, תוך שהוא מתעכב על היצירות המדגימות את החתך הזה.

שבבים

  • מלחמת תש"ח בסיפורת הישראלית
  • סופרי המשמרת "דור בארץ"
  • הנובלה "בפאתי נגב" - ס. יזהר
  • הפואמה "בעיר ההריגה" - חיים נחמן ביאליק
  • "בין מים למים" - יוסף חיים ברנר
  • הסיפור "אויבי" - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
  • הסיפור "שלולית גנוזה" - חיים הזז

ההתפכחות בסיפורת הישראלית

  • הנושא הדקאדנטי בסיפורת הישראלית
  • "רקויאם לנעמן" - בנימין תמוז
  • "מינוטאור" - בנימין תמוז
  • "עשהאל" - אהרן מגד
  • "מסע באב" - אהרן מגד
  • "מנוחה נכונה" - עמוס עוז
  • "המאהב" - א. ב. יהושע
  • "גירושים מאוחרים" - א. ב. יהושע
  • "אחרי הגשם" - יצחק בן-נר
  • "שני חיי יעקב" - יעקב בוצ'ן
  • "עץ התות" - אריה סמו
  • "היקיצה הגדולה" - בני ברבש
  • תודעת היהודי האחרון
  • הוראת הסיפורת הישראלית

הסיפור הישראלי הקצר

  • הסיפורת הישראלית
  • מיסטיקה והומור בסיפורי דוד שחר
  • תום ופיכחון בסיפורי בנימין תמוז
  • האושר שמעבר לפרגוד בסיפורי נתן שחם
  • הדמונולוגיה והמוות בסיפורי ניסים אלוני
  • השתקפות הגורל היהודי בסיפורי אהרן אפלפלד
  • תלות וחופש בסיפורי עמליה כהנא-כרמון
  • יערות הבדידות הישראליים בסיפורי א. ב. יהושע
  • אהבה וגעגועים הסיפורי עמוס עוז
  • מכאובי ההתבגרות בסיפורי יהושע קנז
  • כיצד מספרים סיפור אידיאי?

ציונות וצבריות ברומאן הישראלית

  • ציונות וצבריות בעימות תרבותי
  • הציונות בראי הספרות הישראלית
  • התיתכן סיפרות עברית אנטי-ציונית?
  • כיצד מגיב סיפור על הממשות?
  • "ילדי השעשועים" - משה שמיר
  • "פויגלמן" - אהרן מגד
  • "האימפריה הפרטית של זמירי-פיקאסו" - שלמה ניצן
  • "מולכו" - א. ב. יהושע
  • מכתב גלוי לא. ב. יהושע
  • "קופסה שחורה" - עמוס עוז
  • "לדעת אשה" - עמוס עוז
  • "רומן רוסי" - מאיר שלו
  • פרידה מדמות הצבר
  • מ"ימי צקלג" ועד "התגנבות יחידים"
  • "הלבנים" - ישראל המאירי
  • תשובה לחורפי הביקורת

הצדעה לספרות הישראלית

  • התקופה הישראלית בספרות העברית
  • מיפוי חדש – הגדרה חדשה
  • שנות השמונים בסיפורת הישראלית
  • שלושה פסלים ברומאן הישראלי
  • פיגורטיבי פה, פיגורטיבי שם
  • "מר מאני" - א. ב. יהושע
  • "התגנבות יחידים" - יהושע קנז
  • "עת הזמיר" - חיים באר"
  • "שורשי אויר" - רות אלמוג
  • "סוף דבר" - יעקב שבתאי
  • "נביא" - שולמית הראבן
  • "כפפות" - דן צלקה *
  • "אבישג" - דוד שיץ
  • "מעוף היונה" - יובל שמעוני
  • "לקרוא לעטלפים" - חנה בת-שחר
  • "סוגרים את הים" - יהודית קציר
  • הטובים – לביקורת!

העט כשופר פוליטי

זהויות בסיפורת הישראלית

  • חמש זהויות בסיפורת הישראלית
  • הטרילוגיה "רחוק מפנינים" - משה שמיר
  • הטרילוגיה "נון" - אהרן אמיר
  • הטרילוגיה "אליקום" - בנימין תמוז
  • "יעקב" - בנימין תמוז
  • "מקדמות" - ס. יזהר
  • "צלהבים" - ס. יזהר
  • "החי על המת" - אהרן מגד
  • "יום האור של ענת" - אהרן מגד
  • "רביעית רוזנדורף" - נתן שחם
  • "סידרה" - נתן שחם
  • מוטיב הספרים בסיפורת הישראלית

מגמות בסיפורת הישראלית

קולות חדשים בסיפורת הישראלית

  • משמרת "הקולות החדשים"
  • "תפוחים מן המדבר" - סביון ליברכט
  • "ריקוד הפרפר" - חנה בת-שחר
  • "כפתורים רכוסים היטב" - מירה מגן
  • "למאטיס יש את השמש בבטן" - יהודית קציר
  • "קול שני" - דורית אבוש
  • "היורד" - דורית אבוש
  • "עקוד" - אלברט סויסה
  • "סימטת השקדיות בעומריג'אן" - דורית רביניאן
  • "זה עם הפנים אלינו" - רונית מטלון
  • "זליג מינץ וגעגועיו אל המוות" - איתמר לוי
  • "כפות רגליה העדינות של המאדאם" - איתמר לוי
  • תועפות כישרון ללא חזון
  • התרבות – חזית נטושה

?הספרות הישראלית - לאן

  • הסיפור הדוקומנטרי-ביוגרפי
  • "רגל אחת בחוץ" - חנוך ברטוב
  • "באמצע הרומאן" - חנוך ברטוב
  • "אוב" - אהרן אמיר
  • "מם" - מתי מגד
  • "אני, קוהלת" - דוד שחם
  • "אצל הים" - ס. יזהר
  • עצם אל עצמו" - נתן שחם
  • "לב תל-אביב" - נתן שחם
  • "עוול" - אהרן מגד
  • הספרות הישראלית – לאן?

רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית

הקול הנשי בסיפורת הישראלית

הקול הגברי בסיפורת הישראלית

  • הסבר לשמו המתגרה של הספר
  • "יאיר" - משה שמיר
  • "צלו של רוזנדורף" - נתן שחם
  • "עד הערב" - אהרן מגד
  • "אותו הים" - עמוס עוז
  • "נוף עם שלושה עצים" - יהושע קנז
  • האמנות ביצירת קנז
  • "הכלה המשחררת" - א. ב. יהושע
  • "עיר מקלט" - יצחק בן-נר
  • "חדר" - יובל שמעוני

סוגות בסיפורת הישראלית

הסיפורת הישראלית בשנות האינתיפאדה

  • מסת מבוא: הסיפורת הישראלית בשנות האינתיפאדה
  • "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" - א. ב. יהושע
  • "חדר-מלחמה" - יצחק בר-יוסף
  • "ארנבוני גגות" - רועי פוליטי
  • "מספר מוות" - חגי ליניק
  • "הימנון לשמחה" - שפרה הורן
  • "מלאכיה נרדמו כולם" - מירה מגן
  • "תאונות" - יעל הדיה
  • "הנה אני מתחילה" - יהודית קציר
  • "ככה אני מדברת אל הרוח" - סמי ברדוגו
  • מסת סיום: השתקפות רצח רבין בסיפורת הישראלית

משבר ערכים בסיפורת הישראלית

ספרות וריבונות

  • התקופה הישראלית בתולדות הספרות העברית
  • עור הכבש במלתעות הזאב
  • היהדות כתרבות בספרות הישראלית
  • "פולין ארץ ירוקה" – אהרן אפלפלד
  • היחס לציונות בספרות הישראלית
  • ומי ידאג לעם היהודי?
  • "מפריח היונים" – אלי עמיר
  • המלחמה שגרמה לספרות טלטלה
  • מדוע הקרסה הנורמה הצברית?
  • "יסמין" – אלי עמיר
  • "יונים בטרפלגר" – סמי מיכאל
  • התרבות – חזית שהופקרה

את ספריו של יוסף אורן ניתן לרכוש ישירות מהוצאת "יחד" - בפנייה ישירה לטלפון 03-9656887 או לכתובת ההוצאה: ת.ד. 87, ראשון-לציון 75100 ובבתי-המסחר המובחרים לספרים ברחבי הארץ.

הרצאות עם יוסף אורן

 

 

 
 

השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו בכדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.