ספרים   אודות מועדון קריאה   צור קשר  
מועדון קריאה של ספרים
מאז 2002
מועדון קריאה של ספרים
 
 
יצר לב האדמה
יצר לב האדמה


שהרה בלאו

שהרה בלאו

שהרה בלאו סופרת, אשת תקשורת, ילידת 1973. היא בת בכורה למשפחה שבה שלושה ילדים, שגדלה בבית "דתי בורגני קלאסי" כהגדרתה בבני ברק, שם היא מתגוררת עד היום.

המשרה הראשונה של שהרה בלאו, הן כמקור פרנסתה והן בחשיבותה בחייה, היא במכון ללימודי השואה בחיפה, שם היא מדריכה ומתעדת ניצולים זה עשר שנים. שהרה בלאו הגיעה למכון במסגרת השירות הלאומי ומעולם לא עזבה.

את דרכה בתקשורת החלה שרה בלאו בגיל 19 עת הגישה בטלוויזיה מה שהיא מגדירה "פינה אזוטרית על טרנדים דתיים", בתוכנית הדת של מוצ"ש בערוץ הראשון.

בתום השירות הלאומי חזרה שרה בלאו בלאו לעבוד במכון ללימודי השואה כמדריכה מן המניין, ובאותו זמן החלה ללמוד באוניברסיטה. מנחם איכלסון מרדיו "קול חי" הדתי זכר אותה מהטלוויזיה והזמין אותה להגיש תוכנית. ברדיו הכירה שרה בלאו את אורי אורבך ואת הרב ישראל אייכלר, אבל עבודתה שם גם קירבה אותה לאורח החיים התל אביבי. מדי פעם התארחו ברדיו אנשי תקשורת חילונים ובלאו הרחיבה בהתמדה את קשריה החברתיים.

שהרה בלאו בוגרת החוגים להיסטוריה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן.

בעוד שבמכון עוסקת בלאו בשואה באופן השמרני ביותר, ביצירותיה היא מעבדת את זיכרון השואה באופן הכי פרובוקטיווי - היא מארגנת טקסי שואה אלטרנטיוויים עם גיל ריבה ואורלי ויינרמן - טקס שהצליח להרגיז את טומי לפיד!

בשנת 2000 הוסיפה שרה האות ה לשמה. וכך, מ- שרה היא נקראת עכשיו שהרה בלאו.

עושה רושם שהסופרת שהרה בלאו נמצאת בכל אמצעי המדיה: טלוויזיה, תיאטרון ועיתונות. היא הולכת ומסתמנת כאמנית ייחודית, מרובת כובעים ובעלת קול מתריס. היא מפרסמת ב"מעריב" מאמרים וסיפורים, שמנערים את המוסכמות המקובלות בחברה הדתית, בעיקר בענייני נשים אבל גם בענייני היסטוריה.

את המחזה הראשון שכתבה, "האחרונה", מספר על שתי ניצולות השואה האחרונות ששרדו בעולם תקועות בחדר קטן בבית אבות ומתקוטטות מי מהן תזכה להיות הניצולה האחרונה עלי אדמות. כדרכן של קשישות, הן מתחרות מי יותר מסכנה, מי עברה שואה יותר איומה ומי הצליחה להביא יותר תלמידים לבכות.

הספר יצר לב האדמה הוא ספרה הראשון.

הרצאות עם שהרה בלאו

 

שהרה בלאו - כתבות

שהרה בלאו, דתייה מחמד אלטרנטיווית, רווקה תל-אביבית גותית עם משיכה כפייתית לשואה, מפתחת הפרעת אכילה ומוציאה רומן ראשון שבמרכזו רווקה שבונה לעצמה גבר-גולם. לפני שהסופרת שהרה בלאו מתיישבת לכתוב היא מאביסה את עצמה. טורפת חבילות של גליליות, בוחשת בסירים, ממתינה שבטנה תכביד עליה. "אני צריכה להגיע לתחושה של מיאוס עצמי", מספרת שרה בלאו. "אוכלת אכילה מופרעת. אוכלת וכותבת. השנאה העצמית שלי מושגת על ידי אכילה מופרזת. זו פעולה אלימה נגד עצמי, התנקמות שגורמת לכאוס רגשי. אוכל עד שארגיש ששלשלאות ברזל קושרות אותי מלמטה"... להמשך הכתבה על החיים ועל המוות עם שהרה בלאו

מוח פרשני נועז ומהפכני. כך בדיוק הרגשתי למקרא יצר לב האדמה של שהרה בלאו, אשר מצליח להעניק פרשנות חדשנית ושונה לאחד היצורים הכי אפלים ומסתוריים בתרבות היהודית. הגולם מופיע בעולם המיסטיקה היהודית באופנים שונים: גם כאמצעי לדבקות, שהיא המעלה הדתית הגבוהה ביותר שאליה שואף כל מקובל, וגם כסופרמן שמציל יהודים, כמו הגולם המפורסם מפראג, שהפך לגיבור נערץ על יהודים ולא יהודים כאחד. גם אני התאהבתי לפני שנים בגולם של המהר"ל מפראג. שוב ושוב קראתי בילדותי את הסיפורים המרתקים על היצור המסתורי והמפחיד שהציל את יהודי צ'כיה מעלילות דם ושאר פורענויות... להמשך הכתבה יוכי ברנדס

קולה הייחודי של שהרה בלאו מביא אל הספרות העברית את מה שנדמה כי הודר ממרכזה: העבר היהודי. שרה בלאו מבססת את ספרה על רגע השיא של המיסטיקה היהודית, יצירת גולם בידי אדם: הפחת רוח

חיים בפסל עפר בעזרת צירופי אותיות, המזוהה בעיקר עם "ספר יצירה". רעיון הגולם מהדהד במסורות מימי התלמוד ובאגדות, שהמוכרת בהם היא אגדת הגולם מפראג, שנברא במאה השש-עשרה בידי המהר"ל כדי להושיע את היהודים מפרעות. הגולם בספרה של שרה בלאו הוא זה שנברא בידי סבתה של הגיבורה בזמן מרד גטו ורשה, וגם זה שהגיבורה עצמה בוראת, מתוך בדידותה ותשוקתה.

אבל הוראתה המורכבת של המלה "גולם" במסורות אינה מוגבלת רק לפסל המסווג כזכרי, אלא מציינת גם את האשה הלא נשואה. זוהי, ככל הנראה, הנקודה שבה מתכתב ספרה של שהרה בלאו עם מוקדי הכתיבה בספרות החילונית העכשווית: אלה המדגישים את הפרט, בעיקר את האשה בתשוקתה לאהבה ולאינטימיות, ואת הגוף המהווה מושא להתבוננות ולא אחת גם לרתיעה. כך גם גיבורתה של שרה בלאו, שאהבתה נכזבה והיא שקועה בתיעוב עצמי המוצא לעתים ביטוי באמצעות הפרקטיקה הדתית והמחשבות המתעוררת באמצעותה. כך מגויס המנהג לכיסוי מראות בימי ה"שבעה" להרהור על מהות הגיהנום שאינו אלא המפגש האינסופי והבלתי נסבל עם הפיסיות הרחוקה משלמות: "מהו הגיהינום אם לא חדרון עשוי מראות, אליו מושלכים בני אנוש עירומים שנידונו לבהות לנצח בהשתקפות פניהם וגופם?" (עמ' 17).

ספרה של שהרה בלאו הוא סינתיזה מרתקת של ספרות נשית צעירה (וחילונית) בת-הזמן, עם מטען מורכב של פרקטיקה ומסורות המיסטיקה היהודית. סינתזה זו היא גם האתגר העומד בפני עיצוב העטיפה וכאן, יש להודות, האתגר לא קל משתי סיבות עיקריות.
הארץ

 

 
 

השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו בכדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.