ספרים   אודות מועדון קריאה   צור קשר  
מועדון קריאה של ספרים
מאז 2002
מועדון קריאה של ספרים
 
 
זרה בגן עדן
זרה בגן עדן

כל האושר המופרז הזה
כל האושר המופרז הזה

באהבה, נטליה
באהבה, נטליה

רות אלמוג

רות אלמוג

רות אלמוג מהבכירות שבסופרים הישראלים של ימינו, זכתה על יצירתה למבוגרים בפרס ברנר (1987), בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה (1995), בפרס עגנון (התשס"א) ובפרס ניומן (2004).

כמו כן, זכתה רות אלמוג, על יצירתה לילדים ולנוער - בפרס זאב (1985, 2000), בפרס מטעם אוניברסיטת חיפה לספרות נוער (1986), בפרס יד ושם (2000) ובאות אנדרסן (2000).

הרצאות עם רות אלמוג

 

רות אלמוג - כתבות

החידוש העיקרי ברומן זה, ביחס ליצירתה הקודמת של רות אלמוג, הוא בעיסוק בחוויית האימהות. עד ליצירה זו, עקפה רות אלמוג את העיסוק בחוויה מרכזית זו של הדמות הנשית. לראשונה, לאחר ארבעים שנות יצירה ולאחר ספרים רבים, מאפשרת רות אלמוג לעצמה לעסוק באופן אמיץ ומנפץ מיתוסים בחוויה נשית הרת-משמעות זו. האימהות מוצגת ברומן זה, מזווית ראייה כפולה של אם ובת, בריבוי פניה, ובעיקר, בתובענותה, בולענותה ובכעס ובניכור שהיא מותירה בבנותיה...

כמו בסיפורים אחרים של רות אלמוג דמותו של האב קשורה בתחושות של חטא וברגשות אשמה, ובדרך כלל אלה נובעים מייצריותה הבוקעת של הילדה המתבגרת. האב מוצג ברבים מסיפוריה של רות אלמוג כדמות מרוחקת, שיפוטית, "זר ונוכרי", והבת נשפטת על היותה, כביכול, פורעת חוק וסדר. מראיונות שבהם סיפרה רות אלמוג על ילדותה ועל נעוריה מתקבל הרושם כי לאשמה המעכירה את מערכות היחסים בין בנות לאבות ברבות מיצירותיה יש בסיס...

פרס ביאליק הוענק לסופרת רות אלמוג על מכלול יצירתה בסיפורת. בנימוקיהם כתבו השופטים: "מפעלה הספרותי כולל עשרות סיפורים קצרים, נובלות, רומנים, ספרי ילדים ונוער, רומנים בלשיים, מסות פיוטיות, רשימות ביקורת וסקירות ספרים. בכתיבתה העניפה ועזת המבע סללה רות אלמוג דרכים חדשות שהפכו לדרכים ראשיות בספרות העברית של העשורים האחרונים. מתחילת דרכה הספרותית בשנות הששים פיצחה רות אלמוג את מודוס הכתיבה האוטוביוגרפית ובתוך כך ביססה את תקופת הילדות בתור פרק חיים מכונן. רות אלמוג היא לדעתנו הסופרת החשובה ביותר בדור המדינה. סיפורת הנשים המגוונת שכתבה ומסותיה הפיוטיות העמוקות ובראשן המסה 'האגם הפנימי' משמשות נדבך מפואר בספרות הנשים העברית לדורותיה ועמוד התווך בסיפורת הנשים הישראלית". להמשך הכתבה

 

 
 

השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו בכדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.