ספרים   אודות מועדון קריאה   צור קשר  
מועדון קריאה של ספרים
מאז 2002
מועדון קריאה של ספרים
ספרים > ספרים חדשים > ספרים 2014 > ספרות תרגום 2014

המתים אינם יודעים

המתים אינם יודעים

הספר המתים אינם יודעים
מאת
תרגום מאנגלית: יעל אכמון
עמודים 368

שנת
כריכה רכה

את הספר ניתן להשיג ברשת חנויות סטימצקי ובחנויות צומת ספרים.

ספרים נוספים של לורה ליפמן

 

מחרוזות עבודת יד שיהלמו אותך

המתים אינם יודעים, כריכה אחורית

WHAT THE DEAD KNOW, Laura Lippman

לפני שלושים שנה נעלמו האחיות לבית בתאני. גופותיהן לא נמצאו מעולם. כעת, נהגת שמעורבת בתאונת פגע וברח טוענת שהיא הת'ר, האחות הצעירה. איך נעלמו שתי ילדות מקניון הומה אדם? היכן הייתה הנהגת כל השנים? מדוע שמרה על זהותה בסוד? מי היה החוטף?

הזיכרון המתעתע והעימות שבין הנחקרת וצוות החוקרים מובילים לפתרון המפתיע והמבריק של התעלומה.

לורה ליפמן היא עיתונאית חוקרת במשך עשרים שנה, ידועה בדמויות המורכבות שלה, בכך שהעלילות שלה מבוססות על מחקר מעמיק וזווית אישית וביחסים שבין הבדיון המחוכם וסיפורים השאובים מכותרות העיתונים. ליפמן שזכתה בכל הפרסים החשובים בתחום המתח: לאדגר, האגתה, פגיון הזהב, האנתוני, נוצת הזהב, הבארי, פרס המבקרים, השיימוס, ואפילו פרס החנויות העצמאיות .

ליפמן נשואה לדיוויד סימון, יוצר סדרות הטלוויזיה "הסמויה", "רצח מאדום לשחור" ו"טרמה". הדמויות שלה מבליחות בסדרות שלו וכך גם ספריה. היא גרה לסירוגין בבולטימור ובניו אורלינס וכתבה מעל 20 ספרים עד כה. המתים אינם יודעים הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית.

 

"המתים אינם יודעים, כמו הספרים הטובים בז'אנר שלו, מספק פעמיים. קוראים בהתחלה, נושמים ונושפים בקצב מסחרר, כדי להגיע מהר לסוף. ואז חוזרים שוב כדי להתפעל מהאופן שבו טוותה ליפמן את חוט העלילה והשתמשה בו ככיסוי עיניים לקורא." ניו יורק טיימס

"העלילה היא זאת שאוחזת בך אבל רומן המתח הזה מרשים בשל הדמויות, עושר הפרטים ואיכות הכתיבה. ליפמן מצליחה להיות מצחיקה, מלאת תאווה ותזזיתית." וושינגטון טיימס

"ליפמן נעה במיומנות עילאית בין העבר וההווה וחושפת את היום האחרון של האחיות, שכמו קמות לתחייה מנקודות מבט משתנות של הדמויות הסובבות אותן. רמזים מעודנים מובילים לפתרון מפתיע ואמין. ליפמן תזכה לקהל חדש ורחב ביצירה המופלאה הזו."  פבלישרס וויקלי

"ליפמן היא אחת הסופרות הכי טובות שמסתובבות כאן." וושינגטון פוסט

"ליפמן מעשירה את עולם הספרות כולו." שיקגו סאן–טיימס

"ליפמן היא תצוגת כוח ומוסד ספרותי." יו–אס–איי טודיי

40 שנה אחרי: פריצת דרך בחקירת היעלמות אחיות

השאלון לורה ליפמן

במשפט אחד, על מה הספר?

אשה טוענת שהיא האחות הצעירה מצמד אחיות שנעלמו לפני שלושים שנה. האם היא דוברת אמת? היכן בילתה את שלושים השנים האחרונות ואיפה אחותה? האם היא משקרת? ואם כן, למה?

מה הדבר שהכי חשוב לנו לדעת על הדמות הראשית?

אתם לא באמת יודעים מי היא ואם אתם חושבים שכן, איך תסבירו את המניע שלה?

מה הופך את "המתים אינם יודעים" לספר שיכול היה להיכתב רק על ידך?

הספר מבוסס על מקרה אמיתי שעדיין לא פוענח. זה קרה בעיר ילדותי ואני עדיין זוכרת את הכרזות של הילדות הנעדרות, ליד חנות הגבינות.

איך בחרת את שם הספר?

הוא מהתנ"ך. אבל אם יש בך אמונה בחיים שלאחר המוות, ואני לא משוכנעת שיש בי, חייבים לחשוב על ההשלכות. אחת מהן היא שבניגוד לפסוק התנכ"י, כנראה שהמתים יודעים יותר מאיתנו.

מי, חוץ מגיבורת ספרך, היא הדמות הבדיונית האהובה עלייך?

רמונה, גיבורת ספרי הילדים של בברלי קלירי. כדמות, היא מורכבת לא פחות מאמה בובארי.

איזו עובדה מוזרה או משעשעת גילית במהלך עבודת המחקר לספר?

זה לא מה שגיליתי כמו מניפולציה שנאלצתי לבצע בעובדה שכיחה. בדרך כלל, ניתן לזהות אנשים על פי תצלומי השיניים שלהם. ולכן נאלצתי להיפטר מהם. ברור שיכולתי לשרוף את משרדי רופא השיניים אבל אני מתייחסת לדמויות שלי כמו לאנשים בשר ודם ולא רציתי לעשות לו את זה. אבי פחד מקרינה. הוא שנא צילומי שיניים ורנטגן, לא נתן לנו לשבת קרוב לטלוויזיה ואפילו מיקרוגל לא הסכים להכניס הביתה. אז השתמשתי בזכרון זה כדי להסביר שאביהן של האחיות סבל מפחד דומה ולכן אין להן תצלומי שיניים.

מה את שונאת לקרוא בספרים של אחרים ושיגרום לך לנטוש ספר?

אני שונאת שהם טועים בעובדות שניתן לבדוק. זה ממש מעצבן.

מה המחמאה המוצלחת ביותר שקיבלת בנוגע לספר?

כשקוראים מספרים שהשארת אותם ערים כל הלילה. זה אולי נשמע קצת סדיסטי אבל אני יודעת שעשיתי עבודה טובה אם אני מונעת שינה מאנשים.

מה הדבר שאת הכי אוהבת בספר?

האופן שבו אם האחיות מתמודדת עם האובדן הוא לא צפוי וחושף זווית מתבונן חדשה על איך אנשים שונים מתמודדים בצורה שונה עם אובדן. אנשים שלא חוו אובדן חושבים על ההתמודדות כקו רציף וישר אבל מי שחווה אותו יודע שהוא מורכב מנקודות קטנות, קווים וקיטועים.

מה הדברים שהכי חשוב לזכור כשכותבים מותחן?

 בניגוד למה שחושבים זה דווקא לא להמציא סוף שאף אחד לא חשב עליו אלא לכתוב כך שגם הקורא החכם ביותר שכבר פיצח את התעלומה ימשיך להנות מהדמויות ומהאופן בו הן מגיבות להתרחשויות עד שהדפים נגמרים.

 

מידע

מבוסס על מקרה אמיתי שהסעיר את בולטימור של אמצע שנות השבעים. שקמה בימים אלה לתחייה כאשר ישנו חשוד בחטיפה וברצח.

 

המלצה על ספר זה ניתן לראות בדף ספרים מומלצים.

השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו בכדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.