ביקורת שנכתבה על ידי סיון כהן (סיווי)
את הספר "אל ארץ אחרת מאוד" קיבלתי לסקירה ממועדון הקריאה Read4free המספק שירות של פרק ראשון למייל שיכול לחסוך לכם בזבוז זמן וכסף כמו שאני בזבזתי על הספר " כך הפכתי לנזירה".
בית שפע הוא שיכון דל ומאובק בשולי החברה והקיום הארץ ישראלי. מזכיר מאוד את עיירות הפיתוח בנגב. אנשים קשיי יום הנאבקים בסזיפיות בגורלם ובתנאי החיים העלובים שאליהם נקלעו לעיתים מבלי שבחרו בהם.
השפע לא שורה על בית שפע וגם לא החמלה האלוהית. הבדידות היא לחם חוקם ומצב קיומי עגום שמוביל לטרגדיות אנושיות כואבות.
עדי ברק מתאר שבוע אחד בשולי החברה הישראלית. תיאור מדוייק של היאוש, חוסר התקווה, בדידות הצורבת כאשר ההרגשה שליוותה אותי ברוב קריאת הספר שאלוהים שכח את בית שפע והשאיר את התושבים להילחם על גורלם.
לא יכלתי להימנע מתחושת אסון כבדה, אפוקליפסה, שלא רק נובעת מתכניו של הספר אלא מהמציאות שבה אנחנו חיים. שאלות שמטרידות אותי באופן יומי:
מה יהא עלינו כחברה? האם נמשיך להפקיר חלקים שלמים מהחברה שלנו לגורלם האומלל רק בשם הביטחון (שאין) כלכלת השוק (המקרטעת) והעדפת מגזרים פוליטיים? עד מתי נוכל להתעלם מפצצת הזמן המתקתקת? הפערים הגדולים בין חלקי החברה השונים שיובילו בסופו של יום לאסון החברתי.
עד מתי נהיה ערלי לב ואטומים?
מזמן לא קראתי ספר כל כך מעיק. אוזלת יד וחוסר אונים קשה למול מציאות שאיננה עולם שנוצר בדמיונו של הסופר, איננה פנטזיה.
ספר שקורא לנו לפקוח עיניים ולהתפכח מהאשלית השובע של החברה המערבית. קורא לנו לנקוט צעד ופעולה וטוב שעה אחת קודם לפני שיהיה מאוחר מידי.
מומלץ בחום.
קטע קריאה
סרט וידאו
