"חלומות לא מתים. אם פעם/ רק פרחו בנשמה, לעולם/ ילוו האדם, ובמותם/ עוד חי ימים רבים הד קולם", שורר פעם הליריקן יעקב פיכמן. כזהו מקס גיבור הרומן - החי בשולי החיים, אך היה עד לרגעים הגדולים והמכניים בתחילת המאה ה-20 וחלומות גדולה, לעיתים גרוטסקיים, קמים ועולים בו לאורך הרומן הריאליסטי הזה ושוברים את הריאליה הנוקשה.
ממה מורכבים חומרי החלום? מחזיונות גאולה, מאהבה גדולה, מאכזבה אכזרית, מאלימות, מכוח ומשררה. עד יומו האחרון מתייסר מקס תחת כובד ניסיון עברו המצולק.
בתוך כך נפרש לעיני הקורא סיפור משפחת ליפסקי, שגיבורו השני של הספר, בתחילה נער מתבגר, הוא אחד מבניה, הנמשך אל דמותו של מקס. זו משפחה ארצישראלית החיה את חייה בין תל אביב לכפר בשרון. לאורך דפי הרומן הריאליסטי הבשל והמשובח הזה, הכתוב במינון ובדיוק רב, נחשפים רוח הזמן, הווי היומיום, שלל הדמויות ומרקמי היחסים התוססים שאפיינו אותו פלח תרבותי-חברתי, יהודי-ישראלי, שאליו השתייכה הציונות העובדת שהתברגנה אט-אט.
קטע קריאה
סרט וידאו
