ספרים   אודות מועדון קריאה   צור קשר  
מועדון קריאה של ספרים
מאז 2002
מועדון קריאה של ספרים
הדבר היה ככה
הדבר היה ככה

בראשית
בראשית

יונה ונער
יונה ונער

פונטנלה
פונטנלה

כימים אחדים
כימים אחדים

רומן רוסי
רומן רוסי

מאיר שלו

מאיר שלו

מאיר שלו נולד בנהלל בשנת 1948, ומתגורר בירושלים. עורך ומגיש תוכניות ברדיו ובטלויזיה. במשך שנים רבות כותב מאיר שלו טור שבועי בגיליון יום שישי של "ידיעות אחרונות". זהו טור סאטירי שבו הוא מבקר את מדיניות הממשלה, ומבכה את מצב האומה. תשומת לב מיוחדת מקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל.

מאיר שלו פירסם ספרי ילדים ואת הספר "תנ"ך עכשיו", רומן רוסי, כימים אחדים, פונטנלה, בביתו במדבר ו"עשָו".

יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו.

מאיר שלו ידוע בתחקיר היסודי שהוא עורך לקראת כתיבת כל אחד מספריו, שבמסגרתו הוא בוחן היטב את המלאכות שבהן עוסקים גיבוריו. אחדים מספריו של מאיר שלו רומן רוסי, פונטנלה, "בביתו במדבר" השוזרים סיפור, אירועים היסטוריים יחד עם תיאור מפורט של האזור בו הם מתרחשים. בספר פונטנלה (פונְטַנֶלָה משמעו מרפס, הרווח שיש לתינוקות בין עצמות הגולגולת) מספר מאיר שלו: "הגעתי לנושא המרפס במהלך תחקיר נרחב על פגים, שעשיתי לצורך בניית דמותו של בן דודו של המספר, שנולד פג. במציאות אין אדם מבוגר עם מרפס פתוח, אבל מבחינה ספרותית יש לכך כוח משיכה רב. זה פותח פתח לבניית אישיות מיוחדת לגיבור ולמערך של מורכבויות ביחס הסביבה אליו. את אמא שלו, למשל, המרפס דוחה, ואילו אביו משתעשע בתופעה".

מאיר שלו, מתאר את חיי העמק בהערכה וזלזול המשמשים בספריו בערבוביה, מתאר בספר רומן רוסי את החזן החרדי החריג והשונה, השוהה בנהלל המדומיינת בימים הנוראים. בספר פונטנלה, לעומת זאת, מתואר בזלזול יהודי קשיש בעמק, המקים לעצמו בית כנסת מחופה מראות, על מנת שיראה השתקפויות רבות של בבואת עצמו ויוכל להתפלל במניין...

הרצאות עם מאיר שלו

 

כתבות על מאיר שלו

"העם אמר את דברו, והעם, כך נראה, אוהב את מאיר שלו. למעלה מ-10,000 מצביעים הכתירו את מאיר שלו ("רומן רוסי", "פונטנלה", כימים אחדים", "בביתו במדבר" ועוד) כסופר הישראלי האהוב ביותר של השנים האחרונות, ולא קשה לשער מדוע. הריאליזם המאגי של מאיר שלו, עם נגיעותיו העדינות בפנטסיה, הוא כפי הנראה בדיוק מה שאנחנו צריכים כאן: ספרות ישראלית מאוד, על ניחוחותיה, נופיה ודמויותיה, שמצליחה בכל זאת להתנתק ולרפרף מעל ליום יום המיוזע והמדמם שלנו." להמשך הכתבה הסופר הישראלי הכי אהוב: מאיר שלו

הסופר מאיר שלו נמנה עם המתנגדים למהלך איחוד הקמץ והפתח, ואת הסגול והצירה, ולפשט את כללי החיטוף, על גבי מערכת אחת של כתיב, שאנו מכנים 'הכתיב חסר הניקוד'. מאיר שלו טוען כי "על פי אותו היגיון היה צריך לבטל גם את ההבחנה בין קו"ף לכ"ף דגושה, בין וי"ו לבי"ת רפה, בין טי"ת לת"ו. משום מה המגמה היום היא להוריד את מספר המלים והתנועות בשפה, וזו לא מגמה טובה. חלק מתרבותו של האדם היא להכיר את השפה שלו, והניקוד הוא חלק מזה". אבל אין זו הסיבה היחידה שמאיר שלו מתנגד להצעה. "זו התעסקות בדברים מיותרים", טוען שלו. "הכתיב המלא משמש את הקהל הקורא. הניקוד המלא משמש בעלי מקצוע ומומחים בלבד. בפעמים היחידות שבהן יש לסמן ניקוד, כשצריך לפזר כאן סגול או שם פתח, כדאי לעשות את זה נכון לפחות. יש עדיין אנשים שמלה מנוקדת לא נכון נראית להם כמו פצע". להמשך הכתבה פתאום הרגשנו שצריך מהפכה - מאיר שלו בנושא ניקוד

בשנת 2003 התפרסמה בעיתונות ידיעה שלפיה מקצוע הלשון העברית הוא השנוא ביותר על התלמידים בישראל. בעקבות ידיעה זו פרסם מאיר שלו רשימה בעיתון "ידיעות אחרונות" (28.2.2003) בשם "עברית שפה שנואה". ברשימתו ממליץ מאיר שלו למערכת החינוך ללמד פחות כללים יבשים פורמליים של הדקדוק העברי (למרות חשיבותו), ולהקדיש זמן ותשומת לב רבה יותר בבית הספר להעשרת אוצר המלים והביטויים של התלמידים, להכרת החומר הלשוני המשוקע במקורות הכתובים, ולשיפור הכתיבה. מאיר שלו רואה קשר בין יחסם השלילי של התלמידים למקצוע הלשון העברית לבין הזלזול בערכי רוח ועילגות השפה הנהוגים, לדבריו, בתרבותנו, שבה לא נדרשת שליטה מכובדת בשפה אף מנבחרי ציבור.

מאיר שלו מצביע על חלקו של משרד החינוך בתחושת המיאוס לשפה. לתפיסתו, אמנם צומצומו בשנים האחרונות הדרישות מהתלמידים ואין הם חייבים לדעת את חוקי הניקוד על בוריים, אך תכנים לימודיים רבים שאין בהם טעם וצורך עדיין נלמדים, מבלי שיותאמו לצורכי התקופה ומידת העניין שהתלמידים מגלים בהם. הצמצום בתכנים לטענתו של מאיר שלו לא יבוא על חשבון עושרה ויופיה של השפה עצמה, אלא יגרום לכך שהשפה לא תהיה מאוסה עד כדי כך על התלמידים. ההצמדות לחוקים שוליים וחסרי משמעות כפי שממשיכה להעשות ולהידרש עכשיו משיגה בדיוק את ההפך ("המרבה ממעיט"). לדעתו של מאיר שלו המערכת צריכה לחלק אחרת את שעות הוראת השפה, יש ללמד יותר הבעה ופחות דקדוק.

כניסת הסלנג לשפה ואי שימוש במילים ופעלים רבים, על פי השקפתו של מאיר שלו, תביא לכך שבעוד שמונים שנה הללו ילכו לאיבוד ויעלמו לגמרי מהשפה. ... "הדברים נכונים לא רק בשימוש העיתונאי ואפילו הספרותי, אלא גם בשפה היומיומית, זו החצופה והקוסמת, גם אם לפעמים שגויה. אי אפשר להתעלם מהדבר כשמלמדים עברית, ואסור לשכוח שהעברית מתחילה עכשיו, ובקצב מהיר הרבה יותר, את התהליך שעבר על שפות אחרות מזמן ולאט- את ההתפצלות לשפה מודרנית ולשפה קלאסית. ככל שנכיר אותה טוב יותר, נציל יותר מילים וביטויים מכיליון"...

"בתצלום הישן ששומר אצלו בבית מאיר שלו רואים בבירור דקל זקוף ותמיר. לידו דקל שחוח-קומה, שהרוחות והחיים הקשים בעמק כפפו אותו. בחזית התמונה רואים את הסבא של מאיר שלו, אהרון בן ברק, ליד מעיין עין-ש'יחה, מקור המים הראשון של נהלל. רגליו של החלוץ הנאה נעולות במגפיים ארוכים, טובלים במי הביצה. הוא לבוש רובשקה, חולצה רוסית רקומה, ולראשו קסקט. חיוך גאה שפוך על פניו..." להמשך הכתבה שלושה עצים וסופר בעמק יזרעאל - מאיר שלו עם דודי זכאי

מאיר שלו באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה

השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו בכדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.