ספרים   אודות מועדון קריאה   צור קשר  
מועדון קריאה של ספרים
מאז 2002
מועדון קריאה של ספרים
סוזנה הבוכיה
סוזנה הבוכיה

לילי לה טיגרס
לילי לה טיגרס

אלונה קמחי

אלונה קמחי

לילי לה טיגרס הוא ספרה הרביעי של אלונה קמחי, כלת פרס ראש הממשלה לשנת 2001. קדמו לו רבי המכר "אני, אנסטסיה", שזיכה אותה בפרס אקו"ם ליצירה בעילום שם (1993) ובפרס נוצת הזהב (1996), ו סוזנה הבוכיה, שזיכה אותה בפרס ברנשטיין (1999) ובפרס ויצו צרפת (2002), וכן ספר הילדים "מושלמת והמעגל המכושף".

ספריה של אלונה קמחי תורגמו לשפות רבות, ביניהן אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית.

הרצאות עם אלונה קמחי

 

על אלונה קמחי

אלונה קמחי, סופרת תל אביב התראיינה בעיתון הארץ. במסגרת זאת חשפה אלונה קמחי את הספרייה הביתית שלה בה נמצאים כ- 2,000 ספרים, חלק בספרייה בסטודיו וחלק בבית. בספרייה בולטים הז'אנרים: ספרות יפה, עיון, שירה, רומנים, מילונים וספרי הדרכה כגון "איך להפסיק לעשן" במיגוון שפות: עברית, אנגלית ורוסית.

הספר הישן בספרייה של אלונה קמחי: מהדורה ראשונה של "Cabbages and Kings" מאת או. הנרי. הספר נקנה ללא כל סנטימנט ובפרוטות, ורק בבית גיליתי את ערכו. הוא מרוט, מצהיב ומשיל עמודים עם כל מגע. לידו ניצב הספר היקר ביותר שרכשה אלונה קמחי. האמת היא שהסופרת אלונה קמחי לא זוכרת, אבל ברור לה שזה בטח איזה קשקוש, אלבום צילומים מהודר או ספר אמנות כבד משקל כמתנה למישהו לא יותר מדי קרוב. טוב, נו, לא בהכרח קשקוש, אבל משהו מהסוג הזה, מין תפלץ בוהק לעלעל בו כשמחכים עד שהמארחת תצוץ כבר עם הוויסקי.

הספר האהוב על אלונה קמחי בספרייה הוא ספרו של אנטוני סטור, "הדינמיקה של היצירה", שבו הוא מפרט בשקדנות איזו מחלת נפש היתה לכל אמן ומדען דגול ולמה זה טוב ונעלה להיות קצת מופרע. אפילו איינשטיין היה קצת, איך לומר, סכיזואיד. בקיצור, בידור לשעת לילה מאוחרת. יש לסופרת אלונה קמחי מעין חולשה מיוחדת לספר זה.

אלונה קמחי חוזרת לקרוא בספר "לוליטה" של נבוקוב הכי הרבה פעמים. זה פולחן שנהפך להרגל, או אולי להיפך, ותמיד מתלווה גם תקווה מאגית שאם אקרא אותו שוב ושוב בסוף ידבק בי מעט מכישרונו של המחבר. אני חוזרת גם ל"מוות בוונציה" ולשיריו המוקדמים של דוד אבידן. בד בבד, אלונה קמחי לא מצליחה לסיים את הרומנים הבלתי נסבלים של אלזה מורנטהן. לרוב, אלונה קמחי, משתדלת לסיים את כל מה שהתחילה. כזה היה החינוך הסובייטי הקלוקל שקיבלה. על אף שלאחרונה אפילו אמא שלה אמרה שאם אחרי עשרים עמודים ראשונים זה לא זה - היא פורשת.

אלונה קמחי היא פוליגמית כבדה בכל הקשור בספרות. פרוסט, גוגול, רבלה, תומאס מאן, בורחס, סלמאן רושדי, אנג'לה קרטר, נבוקוב, בולגקוב, צ'כוב, מישל וולבק, ארווין וולש, דון דלילו. וזה בקצרה.

מהו הספר שקירב את אלונה קמחי לעסוק בספרות: מחזות בתרגומים מקוריים של הוצאת "בית צבי" משנות השבעים ("שלוף את האקדח המחורבן ג'ק! בן זונה פחדן שכמותך! העסקה המזוינת הינה תרמית, מריון, ואת הינך נפקנית מחורבנת", וכן הלאה) שהגבירו את סלידתי מהמשחק בתיאטרון והאיצו בי למצוא מקצוע אחר בכל הזריזות האפשרית.

אלונה קמחי באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה

השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו בכדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.