א. ב. יהושע

א. ב. יהושע נולד בשנת 1936 למשפחה ירושלמית שורשית, 5 דורות בארץ. אביו, יעקב יהושע, היה ידוע כמזרחן ובעיקר כסופר וחוקר של היישוב היהודי בירושלים. כתביו של אביו הם מקור בלתי נדלה של זיכרונות ילדות. אברהם ב. יהושע חושף את הרובד הזה של אישיותו בספריו המאוחרים.

א. ב. יהושע סיים לימודי תיכון בגימנסיה העברית בירושלים, שם גם ניתן לו הכינוי "בולי", שהוא מקור האות ב בשמו. היה פעיל בתנועת הנוער הצופים, במסגרתה יצא לשנת הדרכה אזרחית בשבט צופים בירושלים, ואחר-כך שרת בנח"ל מוצנח והשתתף במבצע קדש. אחר כך למד ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית.

החל משנת 1963 שהה א. ב. יהושע בפריס יחד עם משפחתו, שם ניהל את בית הספר של עובדי השגרירות הישראלית והיה מזכיר כללי של ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים.

עם חזרתו לארץ בשנת 1967 התחיל אברהם ב. יהושע בקריירה אקדמית. מאז 1972 משמש אברהם ב. יהושע פרופסור בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה ומרצה אורח באוניברסיטאות בחו"ל.

עבודותיו של א. ב. יהושע זכו בפרסים רבים בארץ: זכה בפרסים רבים בארץ ובחוץ לארץ, בהם: פרס ברנר, פרס ביאליק, פרס הרומן הטוב ביותר (בשנת 1992 על ספרו מר מאני), פרס ישראל לספרות בשנת 1995, פרס קאבור ופליאנו באיטליה, ופרס קורח בארה"ב. גם בחו"ל זוכים ספריו של א.ב. יהושע בפרסים. ספריו של א.ב. יהושע תורגמו לשפות רבות. יצירותיו תורגמו ל-22 שפות וזכו לפרסים והוקרה בינלאומית. זכה בארה"ב פעמיים ב-NATIONAL JEWISH BOOK AWARD על ספריו מולכו ומר מאני.

את הכתיבה שלו החל א.ב. יהושע בראשית שנת ה- 50 בפרסומים בעיתונות תוך כדי לימודיו באוניברסיטה העברית. סיפוריו הראשונים פורסמו במוסף משא, וברבעון קשת, בעריכת אהרון אמיר.

כתיבתו המוקדמת ביותר של אברהם ב. יהושע היא ריאליסטיים-פסיכולוגיים באופן בולט. אחר כך התפתח א.ב. יהושע מספרות ריאליסטית-פסיכולוגית עם נטייה להפשטה קוביסטית מסוימת. סיפוריו המוקדמים-אמצעיים, תרמו תרומה מרכזית להתפתחות המודרניזם של ספרות ותרבות דור-המדינה. הסופר א.ב.יהושע חולל מהפך חשוב ביותר ביצירה ובסיפורת העברית של דור-המדינה. הוא פתח פתח לקונצפטואליזם נסיוני, ואפילו לז'אנר שבין מודרניזם מאוחר ופוסטמודרניזם, ברומאנים "מר מאני" ו"מולכו", החשובים מאוד. מהצד הסוציו-תרבותי הנרחב, כגון יחסים בין מזרחיות ומערביות, נותן א.ב. יהושע הבלטה ביצירותיו.

א.ב. יהשוע מתבטא בנושאים שעל הפרק: יחסי ישראלים פלסטינאים, אנטישמיות, אחריות מוסרית, מדינה ציונית ועוד. לא פעם מושכים דבריו אש והסופר א.ב. יהושע נקלע לתוך המהומה התקשורתית. הסופר א.ב.יהושע מטיף מזה שנים לדיאלוג בין חילוניים ודתיים, על בסיס הנחתו שהחילוניות היא עמדה מנצחת. ההנחה של א.ב. יהושע היא שיבוא השלום, ועל כן צריך לחשוב קדימה, מה יקרה לזהות הישראלית במצב של שלום. הוא מניח שבגלל היעדר מרכיב הקונפליקט והאלמנטים המחברים אותנו יחד, יתרחבו הפערים דווקא, השסע בין דתיים וחילוניים יגדל, המצב בין אשכנזים ומזרחיים יחמיר, והריחוק בינינו לבין התפוצות יהיה גדול יותר. אברהם ב. יהושע מציע כמה הצעות, מסלולים, לנסות למלא את החללים הללו שייפערו בתוך הזהות הישראלית בתכנים חדשים ובדיאלוגים חדשים.

כתבות על א.ב. יהושע

"הסופר הישראלי הכמעט מפורסם מכולם א. ב. יהושע כתב את האופרה הישראלית המושקעת מכולן 'מסע אל תום האלף' על מסע מזעזע ומפגש קטלני בין התרבות המזרחית הסובלנית המפותחת והגאה והתרבות האשכנזית הפרימיטיבית פנאטית הנשלטת, רחמנה לצלאן, בידי נשים בלונדיניות חכמות מרושעות... גם כתוצאה מפרסומו הגדול של א. ב. יהושע עצמו וגם בגלל העיתוי המוצלח והלא מקרי שבו פורסם הספר 'מסע אל תום האלף' הוא זכה להצלחה גדולה. הספר תורגם לעשר שפות שונות, זכה בשנת 2000 בארה"ב לפרס הסופרים והמבקרים היהודיים..." להמשך הכתבה אל קצה העולם הנודע: האופרה "מסע אל תום האלף" מאת א.ב.יהושע

הרומאן של א.ב יהושע, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", הנקרא באנגלית "אישה בירושלים", זכה בסוף השבוע בפרס הראשון של ה"לוס אנג'לס טיימס" במסגרת פסטיבל הספרים השנתי הנערך בעיר. חמישה סופרים התמודדו בסיבוב האחרון על הפרס היוקרתי במסגרת יצירות הסיפורת. לפני שנה הוענק הפרס לסופר הקולומביאני זוכה פרס נובל גבריאל גרסייה מארקס.

א"ב יהושע, שלא הגיע לטקס, הודה לשופטים בראיון וידאו קצר ותיאר את ספרו. הוא הדגיש את תחושת המבוכה והשכול שאפיינו את ישראל בשיאה הרצחני של האינתיפאדה ואת החובה המוסרית לזעזע את תחושות הניכור והאדישות כלפי אזרחים תמימים שנהרגו משני עברי הגבול. דבריו זכו לתשואות.

א.ב. יהושע באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה

חיים באר

יורם קניוק

חנה גולדברג

אלון גל

ספרים   ספרים חדשים   סופרים