ספרים   אודות מועדון קריאה   צור קשר  
מועדון קריאה של ספרים
מאז 2002
מועדון קריאה של ספרים
 
 
ממלכת האורות
ממלכת האורות

רינת בלטברג

רינת בלטברג

רינת בלטברג רינת בלטברג (54) הייתה מוכרת במשך שנים כמעצבת פנים מצליחה, שעיצבה בכישרון וביצירתיות רבה עשרות בתים וחללי פנים והייתה מהראשונות שיישמו את תורת הפנג שוואי בארץ. ואז, ביום בהיר אחד כשהיא בשיא הצלחתה, היא "הפילה את העיפרון" והחליטה כי יותר לא תעסוק בעיצוב ומעתה תתמסר כל כולה לכתיבת ספרים. עתה הופיע בחנויות הספרים ספר הביכורים הראשון שלה "ממלכת האורות".

"דווקא הפנג שוואי גרם לי להתפכח, בעיקר מהאובססיה של הסגידה לחומר", מסבירה בלטברג, "כשהבית קיים אתה צריך ליהנות מהרוח השורה בו ולא מהחומר. מה כל כך חשוב בחיבור בין הפרקט לאריח וכמה אפשר לדבר על הספה ואיפה קנית אותה?". בלטברג שמה לב שאישיותם ו"רוחם" של דיירי הבתים שעיצבה, אינה באה כלל לידי ביטוי בבתיהם. "אתה יכול להיכנס לבית המעוצב בצורה הכי עכשווית ולגלות פער גדול בין איך שהוא נראה, לבין האנשים הגרים בו. הבית מעוצב בעצם לפי טעמו של האדריכל, אשר בנה לדיירים פאסדה. אנשים ביקשו ממני לעזור להם לקנות ציורים לקישוט הבית ושאלו אותי 'מה הולך היום'. למי צריך להתאים הבית, להם או לז'ורנל?". אלא שבלטברג נדלקה דווקא על הפאסדה הזו שהפרידה בין המציאות העירומה לבין איך שהיא נראתה כלפי חוץ. "היא זו שמרתקת ומסקרנת אותי, לגלות מה האמת מאחוריה", אומרת בלטברג, "היא מזכירה לי שאמי, כמה שהיא הרגישה רע יותר, כך היא נראתה יותר טוב".

הדיסוננס הזה הביא את בלטברג לבחון באומץ גם את עצמה: "בניתי מסביבי משהו מאד יפה והרגשתי שאני חייה במין בועה. אף פעם לא היה לי פנאי לפתוח מגירות מלאות וסגורות אצלי בנפש. הגעתי לרגע בחיים שהרגשתי שאני צריכה לשחרר, ואז יום אחד התיישבתי והתחלתי לכתוב ולגעת בחומרים העדינים שחבויים עמוק בתוכי. התחלתי לפתע להקיא. זו הייתה התחושה הפיזית שליוותה אותי בעת כתיבת הספר. כשהוא יצא לאור הרגשתי שפתחתי שער ויצאתי חופשייה לדרך".

הספר "ממלכת האורות" מתרחש על רקע המציאות הישראלית רדופת החדשות והאירועים, ומספר על מקרה שקרה וכאילו מפוענח אך נשאר סתום. התמונה על העטיפה (הציור "ממלכת האורות" של מגריט, המציג לילה על פני האדמה ושמים מוארים באור יום) היא סוף הספר, פתרון תעלומת מוות של מישהו שלא יודעים כיצד מת. "זה מבוסס על סיפור אמיתי. הייתי חייבת לשחרר משהו, כי המקרה שלי לא היה מפוענח והייתי צריכה להסביר לעצמי דברים", אומרת בלטברג.

רפאל אלדר

מקור התוכן

הרצאות עם רינת בלטברג

 

 
 

השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו בכדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.