מועדון קריאה של ספרים
מאז 2002
מועדון קריאה של ספרים

בית ביאליק, מתחם ביאליק

אירועי תרבות בית ביאליק מביא בפניכם לוח אירועים ספרותיים הכולל מספר סוגי פעילויות: אירועי השקה, הרצאות של סופרים, הרצאות על ספרים, דיונים בעקבות ספר, מפגשי סופרים וכדומה.

רוב האירועים הם בתשלום, אם כי יש אירועים ספרותיים שהכניסה היא חינם. אירועי תרבות שהכניסה להם היא חינם יוצגו באופן בולט. במקרה של אירועי תרבות שהכניסה אליהם היא בתשלום, ייצויין מחיר הכניסה וכן מספר טלפון לפרטים והרשמה. לתשומת ליבכם, יש אירועי תרבות שהכניסה אליהם היא חינם אבל נדרשת הרשמה מוקדמת.

אתם מוזמנים ליטול חלק במיגוון אירועי תרבות ספרות בית ביאליק.

לרשימת כלל אירועי ספרות תרבות

ספרים חדשים

את

את

כתר הברזל

כתר הברזל

המלאך הנופל

המלאך הנופל

נגד בדידות - מחשבות

נגד בדידות - מחשבות

נערת החודש- ינואר פברואר מרץ

נערת החודש- ינואר פברואר מרץ

נתתי לך ללכת

נתתי לך ללכת

מחיר השתיקה

מחיר השתיקה

החיים אחריך

החיים אחריך

פעם היה לי לב

פעם היה לי לב

הבחורים בסירה

הבחורים בסירה

על שפת המים

על שפת המים

גלוי ונעלם

גלוי ונעלם

אושרליה

אושרליה

חיים מושלמים

חיים מושלמים

שקרים קטנים גדולים

שקרים קטנים גדולים

כאן תוכלו לראות עוד  ספרים חדשים שהתקבלו אצלנו ממיטב הוצאות הספרים בארץ

"אני מקבלת מכם את הדף קריאה היומי כבר די הרבה זמן ומאוד נהנית ממנו, זה עוזר לי מאוד להחליט איזה ספרים לקרוא ומה כדאי לקנות, אז תודה רבה לכם."

עדה סמבירא

בית ביאליק

עוד טרם עלייתו ארצה כבר החליט המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, להקים את ביתו בתל-אביב על "גבעת בצלאל". את רכישת המגרש מימן מהכנסותיו מההוצאה לאור של המהדורה המיוחדת של כתביו. ברחוב בו רכש את ביתו כבר עמד בניין העירייה הישן של תל אביב, הנקרא גם בית סקורה. הוא נבנה בשנת 1924 והיה לאחד הבתים החשובים בעיר. ייעודו הראשוני היה בית מלון דירות, אבל השימוש הראשון שלו היה מוזיאון.

בחירתו של ביאליק בתל אביב נחשבה לכבוד גדול לעיר, ובמרס 1924, כשבוע לאחר עלייתו ערך לו ראש העיר, מאיר דיזנגוף, קבלת פנים חגיגית. ביתו של מאיר דיזינגוף נמצא לא הרחק משם, והיום הוא נקרא בית התנ"ך. זה הבית בו הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.

בטקס הוכרז שהרחוב שבו ביקש ביאליק לבנות את ביתו ייקרא על שמו - רחוב ביאליק. דיזנגוף אמר בדברי ברכתו: "בשם עיריית תל-אביב אני מוסר לך את הרחוב שעל שמך. תבנה לך בית על המגרש שיש לך ברחוב הזה, ותהיה אזרח שלנו".

תכנון בית ביאליק נמסר לאדריכל יוסף מינור. זה היה בניין מפואר בסגנון אדריכלי אקלקטי ברוח הסגנון שרווח בשנות העשרים בתל אביב. מינור שילב מאפיינים מהמזרח הערבי והאיסלמי יחד עם המערבי. הסגנון המוסלמי בא לידי ביטוי בכיפה ובמרפסת העץ. העמוד ושתי הקשתות שבמרפסת האחרת דומים למרכיבים האופייניים לארמון הדוג'ים בונציה, שגם היא הושפעה מבנייה מזרחית. חדר המגורים הרחב של בית ביאליק מזכיר בית כנסת אירופי ובקצהו גומחה מעוגלת. בחצר האחורית ניטע גן שכלל את שבעת המינים. את פנים הבית מעטרים אריחי קרמיקה שהוכנו בסדנת "בצלאל" ומציגים את פרשת המרגלים, ארון הברית ושנים-עשר השבטים.

ביאליק ומניה, אשתו, עברו לגור בבית בשנת 1926 וסביבם התקבצו עוד כמה אמנים: הצייר ראובן רובין, המשורר יעקב כהן, והמשוררת אסתר ראב. אך זמן קצר לפני מותו בשנת 1934 עקרו מביתם, השכירו אותו למשפחה מדרום אפריקה, ושכרו דירה ברמת גן. לאחר מותו העבירה מניה אלמנתו את בית ביאליק לרשות העירייה. כך נוסדה "אגודת בית ביאליק". במשך שנים שימש בית ביאליק את אגודת הסופרים על כינוסיה הספרותיים והתרבותיים, וספריית המשורר הייתה פתוחה לקהל הרחב.

בשנות השישים הוקם על שטח הגן מאחורי בית ביאליק בית של שם מניה ביאליק, לפי צוואתה. היא בקשה להקים בחצר מבנה שיוקדש לפעילות נשים סופרות ואמניות. הבניין שתוכנן ע"י מהנדס העיר עמיעז, היה אופייני לשנות הששים: קווים ישרים וחלונות לכל גובה הבניין. גם היום בית ביאליק ובית מניה הם בניינים ציבוריים שמקיימים תערוכות ומפגשי תרבות.
מקור

הספרים שאנחנו קוראים השבוע

השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו בכדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.